חכם וציפור - אגדת עם איטלקית נותנת לעיקרון הצמיחה האישית המחשה נוספת.
גבוה, על פסגת הר הנשקפת לעיר היפהפייה, ונציה, חי פעם זקן חכם, אנשי העיר כינו אותו, גאון. השמועה אמרה כי הוא יודע לתת תשובה נכונה לכל שאלה שתופנה אליו.
שני נערים מקומיים החליטו יום אחד לשטות בזקן. לאחר שגיבשו את תוכניתם, לכדו הנערים ציפור קטנה ופנו אל פסגת ההר. כאשר הגיעו אל האיש הזקן, אחז אחד מהם את הציפור בתוך שתי כפות ידיו.
"זקן חכם", הוא שאל. "האם תוכל לומר לי אם ציפור זו שבתוך ידי חיה היא או מתה?"
האיש הזקן בחן במבטו את שני הנערים, ומבלי להסס הוא אמר, "בני, אם אומר לך שהציפור חיה, תסגור את ידיך ותמחץ את הציפור למוות. אם אומר שהציפור מתה, תפתח את ידיך והציפור תעוף. אתה רואה, בני, בידיך טמון הכח להחליט על חיים או מוות".
הנערים הביטו זה אל זה בהתפעלות. האיש הזקן הזה הוא באמת חכם, הם חשבו. הם לא הצליחו לשטות בו אף לא לרגע.
אזי ליטף האיש החכם את זקנו הלבן והארוך וחייך בעדינות. "את זאת ברצוני לומר לכם", הוא הסביר בקול אוהב. "בידיכם שלכם טמונים זרעי הכשלון - או הפוטנציאל להצלחה. בידיכם טמון כח רב, אבל אם אתם רוצים להשיג את שאיפותיכם עליכם להשתמש בכח זה בדרך הנכונה".
כאשר ירדו הנערים מן ההר הם חשו שמשהו השתנה בהם, גישה חדשה השתלטה עליהם, הם שיחררו מיד את הציפור. בעודם מתבוננים בציפור הפורשת כנפיה ועפה אל החופש, חשבו הנערים לעצמם עד כמה יקרות היו עצותיו של הזקן החכם.
